דנה ברגילאלפים רבים באירוע לציון יום פטירתו הארבעים של ראש ישיבת מרכז הרב הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ביוזמת עיריית ירושלים – נשיא המדינה, ראש עיריית ירושלים, הרב הראשי ורבנים מתלמידיו של הרב זצ"ל נשאו דברים
השבוע התקיים האירוע המרכזי לציון יום פטירתו הארבעים של ראש ישיבת מרכז הרב. הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. ביוזמת עיריית ירושלים אשר כובד במעמדם של נשיא המדינה יצחק הרצוג. ראש עיריית ירושלים משה ליאון. סגנית ראש העיר חגית משה. דייני ורבני הציונות הדתית מתלמידיו של הרב צבי יהודה זצ"ל.
את הערב ליוו בשירה ובניגון ישי ריבו. שולי רנד. עקיבא מרגליות. ירון בר. וידידיה מאיר יחד עם ליווי מוזיקלי של להקת להבה. לאירוע עתידים להגיע אלפי מבוגרים ובני נוער מכל רחבי הארץ. לזכרו של הרב אשר היה דמות יסוד בסיפורה של הציונות-הדתית. על כל גווניה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג:
"תלמידים. אנשי ציבור. מורי ורבותי. נדירים הם האנשים שכמו הרב צבי יהודה. קידשו כל כך את הממלכתיות הישראלית. נדירים האנשים שהיו כמו הרב צבי יהודה שלצד היותו כל כולו תורה. וכל כולו ארץ ישראל. גם היה כל כולו אהבת ישראל. דעותיו היו חדות כצור. הוא לא זע מהן אף שעל. אבל ליבו. ליבו היה רך ואוהב. מי ייתן שנמשיך ונצעד כולנו. לאורו של הלפיד הבוער שהרב צבי יהודה הצית לא רק בלב תלמידיו אלא גם בלב אלו שהיו רחוקים מדרכו. למעשה, לפיד המחויבות למדינת ישראל ולממלכתיות הישראלית. לפיד האהבה לארץ ישראל ולתורת ישראל. לפיד המסירות לכלל ישראל. בארץ ובחוץ לארץ. לאורו נלך. יהי זכרו ברוך".
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא:
"אשרינו מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו שזכינו ולו במעט להידבק באחד קדוש שמאז התעלותו לפני 40 שנה מאציל עלינו מדרכו. אחרי 40 שנה זוכים לחיבור יותר מעמיק, לעמוד על טהרתו וממשיכים מ'הריחו ביראת ה", כמו שכתוב אצל אליהו הנביא. הערב הזה אנחנו למדים, שכל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה, והותרה נותנת לו ממשלה וגבורה".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון:
"חכמינו לימדונו שעד ארבעים שנה אדם לא עומד על דעת רבו, ובמיוחד אצל גדולי הדור עד ארבעים שנה קשה לך בכלל להבין מי הם היו. הם כל כך גבוהים ונשגבים מאיתנו, כך שרק כאשר עובר דור שלם, אנחנו מתחילים לראות את מה שהם כבר ראו מזמן. בתקופת ההמתנה המשתקת ערב מלחמת ששת הימים, כאשר העם בישראל היה אחוז חרדה ואימה, הרב צבי יהודה הסתער קדימה. כשאנשים חשבו שהמלחמה תהיה על בית שמש ונתניה הוא שאל: "איפה חברון שלנו – אנחנו שוכחים את זה? ואיפה שכם שלנו – אנחנו שוכחים את זה?". הוא לרגע לא שכח. גם אנחנו לעולם לא נשכח!".
